לשוטט. להתבונן. לחשוב. לפעול.

בימינו המונח "שוטטות" נתפס לרוב כשלילי – כהליכה ללא מטרה או מעין בטלנות המלווה בבלבול עמוק. כאשר אנו שומעים את המונח אנו מדמיינים לרוב אדם סהרורי המתנועע ללא מצפן באשר לתכלית חייו. 

 אך בפועל, למונח משמעות אחרת לחלוטין. בעבר, נתפסה שוטטות כיכולת לנוע במרחב (הפיזי והרעיוני) מתוך קשב וסקרנות, ללא יעד מוגדר מראש, ולאפשר לתגליות בלתי צפויות לעצב את הדרך. אתר זה מבקש להשיב את אותה המשמעות ומהווה הזמנה ומרחב לשוטטות בעולמות שונים:

פילוסופיה של ילדות: מהי למעשה תקופת הילדות? אילו כוחות תרבותיים וטכנולוגיים מעצבים אותה? כיצד היא משתנה לאורך ההיסטוריה וכיום? ואיך אנו יכולים לייצר כיום ילדות בריאה וטובה דיה?

עולם המשחק: מה הן המשמעויות השונות של המונח "משחק" – Act, Game, Play, כל אחד שולח למושגיות ומחשבות שונות על מהותו של המשחק. מהי משמעותו של המשחק עבור ילדים והאם אנו צריכים יותר ממנו בחינוך המודרני והדידקטי שלנו? האם המשחק הוא "הכנה לחיים" או "החיים עצמם?".

ספרות ילדים ואוריינות: כיצד ילדים רוכשים שפה ומה הקשר בין שפה, דימוי עצמי והבנת העולם? ומה הקשר בין שפה לבין גבולות הדמיון של ילדים? מהו "הקסם" שיש בספרות ילדים טובה?

חינוך-טכנולוגיה-חינוך: מה קורה במפגש בין טכנולוגיה, התפתחות אנושית ומערכות למידה? מה בין אתיקה לטכנולוגיה ומה מלמדת אותנו הפילוסופיה העתיקה על טכנולוגיה? ומדוע ילדים הם יצורים טכנולוגיים?

השוטטות שלי

מסלולי האישי-מקצועי לא היה קו ישר, ואולי גם הוא מהווה שילוב בין שוטטות איכותית לבין חיפוש מתמיד אחר נקודות תשתית. 

זהו מסע שכלל ועודנו כולל נקודות שונות ומגוונות – משירות כקצין ביחידה מובחרת, לעבודה מאומצת בעבודה חינוכית עם נוער בסיכון במקביל ללימודי משפטים תובעניים, ומשם אל מסדרונות משרד המשפטים והעולם התאגידי, רק כדי לשוב לעולם החינוך ולהיות שותף להקמה של מיזם גדול בלב מערכת החינוך.

בכל תחנה, שאפתי להבין את ה"ארכיטקטורה" של המערכת – בין אם זו חברה ציבורית, חקיקה ממשלתית או רשת בתי ספר. מסע זה אפשר לי להתבונן ולהבין נקודות ארכימדיות שונות שבהן ניתן להשפיע על מערכות מורכבות וליצור שינויים עמוקים וברי קיימא, לטובה.  

אתר זה הוא במידה רבה מרחב שבו אני שואף לתעד מסע זה ורשמים שונים ממנו. דרך הבלוג וחלקים נוספים אני מעוניין לייצר מרחב המורכב משאלות חיוניות ויסודיות, ובעיקר כאלו שאין להן תשובות מוחלטות וברורות. מרחב המזמין להתבוננות משותפת, סקרנית ונטולת פניות בשאלות היסוד של ילדות, משחק, למידה וחברה.

קצת יותר עליי

אז מי אני – איש חינוך, יזם, מנהל, פחות או יותר בסדר הזה. 

את דרכי החינוכית התחלתי אי שם לפני כ-18 שנים, בשנת השירות, ולאחר מכן כקצין ולוחם ביחידה מובחרת. לאחר שחרורי הצטרפתי לעמותת "אחריי!", ולקחתי חלק בפרויקט "אחריי בשטח", תחילה כמדריך ובהמשך כמנהל הפרויקט, במקביל ללימודים לתואר ראשון ושני במשפטים.

בתום לימודי המשפטים בחרתי להתמחות בייעוץ המשפטי לממשלה, במשרד המשפטים, ובהמשך פעלתי כעורך-דין בתחום שוק ההון ודיני התאגידים. 

אל תחום החינוך שבתי עם הקמת מיזם "המרחב השלם", מיזם חינוכי פורץ דרך אשר הייתי שותף להקמתו וצמיחתו לאורך השנים, מ-4 בתי ספר בירושלים בתחילת הדרך, ללמעלה מ-100 בתי ספר ברחבי הארץ במעלה הדרך. 

וכיום, אני עמית בבית הספר למנהיגות חינוכית של קרן מנדל. במסגרת זו אני פועל בתחום הגיל הרך ועוסק בהיבטים הקשורים בהתפתחות הילד, אוריינות ומשחקיות – על שלל רובדיהם, וכן בסוגיות ארגוניות-ניהוליות הקשורות בתחום. מעל הכל אני עוסק בשאלה איך מייצרים ילדות בריאה, חיונית וטובה דיה לכלל ילדי ישראל.

מה אפשר לעשות ביחד

הרצאות וסדנאות העשרה: שיחות מעוררות מחשבה על כוחו של משחק, על יצירתיות וחדשנות דרך עיניים של ילדים, או על מה ארגונים יכולים ללמוד מספרות ילדים. 

ליווי תהליכים אסטרטגיים: סיוע לארגונים (חינוכיים, חברתיים ועסקיים) בפיתוח חזון, גיבוש מודלים תפעוליים ופדגוגיים.

שותפויות וייזום משותף: תמיד מחפש לחבור לאנשים וארגונים שרוצים לבנות את הדבר הגדול הבא בעולמות הגיל הרך והחינוך.